כל בוקר , שאני קמה כשעיניי נפתחות לאט לאט, אני חושבת, האם זה מובן מאליו שקמתי? לעולם כזה יפה, כה מסקרן, מודה לכל רגע! מורידה את השמיכה, מתמתחת ויודעת שעומד לפניי יום ארוך, מעניין, שבו אנסה להוציא את מיטביי לפתור כל בעיה שבה אתמודד. האם משהו חדש יקרה היום? משהו ישתנה? היום יכול להיות שהחלום שלי יתגשם!! -- כל יום הוא יום בפני עצמו. יום אחד, אני יכולה לקום בשום מקום, במקום מכוער, מקום לא יפה, אין בו אנשים. עכשיו אני חושבת, האם עליי להודות שקמתי? דווקא לכאן...מקום בלי תועלת. הרגע הזה שבו חשבתי אם עליי להודות, עבר והמסקנה יכולה להרות אינה אמיתית בפניכם או אולי מתחנפת אך, אני חושבת שתודה שקמתי למקום הזה, תודה על כך שבכלל עיניי נפתחו, תודה!
כך, לאט לאט, אלמד לאהוב את המקום, להפיק תועלת, לנסות, לגלות. וויתור היא מילה כל כך קלה לעשייה. שבן אדם נתון במצב מסוים שבו הוא מנסה להשלים משימה כלשהי, דרכו ארוכה. לפעמים מחפשים קיצורי דרך אבל קיצור הדרך לעתים רק מאריך לנו את דרכינו.
כל בוקר , שאני קמה כשעיניי נפתחות לאט לאט, אני חושבת, האם זה מובן מאליו שקמתי? לעולם כזה יפה, כה מסקרן, מודה לכל רגע! מורידה את השמיכה, מתמתחת ויודעת שעומד לפניי יום ארוך, מעניין, שבו אנסה להוציא את מיטביי לפתור כל בעיה שבה אתמודד. האם משהו חדש יקרה היום? משהו ישתנה? היום יכול להיות שהחלום שלי יתגשם!! -- כל יום הוא יום בפני עצמו. יום אחד, אני יכולה לקום בשום מקום, במקום מכוער, מקום לא יפה, אין בו אנשים. עכשיו אני חושבת, האם עליי להודות שקמתי? דווקא לכאן...מקום בלי תועלת. הרגע הזה שבו חשבתי אם עליי להודות, עבר והמסקנה יכולה להרות אינה אמיתית בפניכם או אולי מתחנפת אך, אני חושבת שתודה שקמתי למקום הזה, תודה על כך שבכלל עיניי נפתחו, תודה!
כך, לאט לאט, אלמד לאהוב את המקום, להפיק תועלת, לנסות, לגלות. וויתור היא מילה כל כך קלה לעשייה. שבן אדם נתון במצב מסוים שבו הוא מנסה להשלים משימה כלשהי, דרכו ארוכה. לפעמים מחפשים קיצורי דרך אבל קיצור הדרך לעתים רק מאריך לנו את דרכינו.